אם זה לא שבור לא צריך לתקן..

                                                                                                                                                       9.6.11

לא פעם מתקשרים אלי אנשים שחושבים שהם כבר חופשיים בנושא המשקל והאוכל שלהם, והם מתארים לי -

איך הם אוכלים: בריא, מה שהם אוהבים, לפי תוכנית תזונה מסויימת מנתורופתית..

מה המשקל שלהם: ירדו במשקל, שומרים על משקל יציב, נראים בסדר, בתהליך..

ונראה שהכל בסדר, אם כן, אבל אני בכל זאת שואלת אותם כדי לברר:

-          "ואת מרוצה מהגוף שלך?" והתשובה היא בדרך כלל "לא"..

-          "ואת מרוצה מהאכילה שלך?" והתשובה יכולה להיות "כן ולא", או "אני אוכלת בריא אבל קשה לי לוותר על.. עוגות, ממתק פה ושם..", "אני אוכלת בריא, אבל אני פוחדת מהרגע ששוב אתנפל על אוכל כמו פעם".

ומה שאני שומעת מהם, זה שהמצב הנוכחי הוא די טוב / נסבל / יותר טוב מקודם, אבל אין להם את הבטחון, או שהם לא יכולים לסמוך על כך שהמצב לא יתדרדר שוב ולא יחזור להיות כמו שהיה – יתדרדר לאכילה ללא שליטה או להשמנה חוזרת.

וזה מזכיר לי אימרה ידועה שאני אוהבת ששמעתי אותה לראשונה כשהייתי בארצות הברית:

"if it ain't broke, don't fix it", ובתרגום חופשי: "אם זה לא שבור לא צריך לתקן".

וזה כל כך נכון -

כי אם המצב פתור הוא פתור, לא צריך להתעסק בו או לטפל בו יותר!

אז למה אנחנו ממשיכים להתעסק בנושא המשקל, הגוף, האכילה שלנו, גם אם הגענו "למקום די טוב"?

התשובה היחידה שאני יכולה לחשוב עליה, היא שהמצב עדיין לא פתור, גם אם הוא נסבל.

אני מאמינה שמה שכל אדם משתוקק אליו יותר מכל, זה להגיע למצב הרצוי לו ולהרגיש בטחון, להרגיש שלוות נפש לגביו. 

במילים אחרות, כולנו רוצים להיות מרוצים – וש"זה" יהיה כמו שאנחנו רוצים. 

אני מאמינה שכך זה גם בנושא המשקל והאכילה - מה שעומד מנגד לעיני רוב האנשים זה איך ניתן לרזות, ואיך ניתן לאכול אוכל בריא, ורצוי בצורה שפויה.

ורוב האנשים רגילים למדוד את הצלחתם בנושא על ידי המאזניים – כמה הם שוקלים, ועל ידי המראה והבגדים – מה מידת הבגדים שלהם.

אך האם אז הם מרוצים?

כי גם אם הגעתי למשקל טוב בשבילי אך אינני מרוצה – אני לא בחופש!

אנשים פחות משקיעים בלברר איך הם יכולים להגיע למצב הרצוי ולהיות מרוצים בו, להרגיש בטחון ושלוות נפש לגביו. 

כלומר, איך להגיע לכך שהנושא פתור, כי אם הנושא באמת פתור (לא שבור) לא צריך לתקן אותו או לטפל בו יותר!

ולזה בדיוק אני מתכוונת כשאני מדברת על "להיות מרוצים ולהרגיש בטחון ושלוות נפש" לגבי הנושא. זה גם להיות בחופש מבחינתי.

אז נכון, לא מדברים הרבה בחברה שלנו על שלוות נפש. ובטח לא רואים בשלוות נפש מטרה בפני עצמה.

אם הייתי שואלת אנשים מה זה "שלוות נפש" עבורם הם בטח היו אומרים משהו כמו "זה נוח, כיף, רגע נטול מתח". אולי הם היו אומרים "זה שנת לילה טובה. הפוגה, חופשה טובה".

אבל זה יותר מזה, הרבה יותר.

שלוות נפש אצלי מתחברת עם שביעות רצון, להיות מרוצה ממה שיש כרגע.

זהו מצב מנטאלי של הכרה שקטה, מן תחושה של מודעות או התבוננות חסרת מאמץ, שבעיקר לא מופרעת כל שניה על ידי מחשבות או ביקורת, והתחשבנות של מה כואב יותר או מה יתן לי יותר עונג.

זהו המרכיב החשוב ביותר, שבנוכחותו ניתן להגיע לכל מה שאת רוצה ומשתוקקת אליו מבלי להשקיע אנרגיות עצומות ומיותרות ומאבק תמידי.

הגישה האוטומטית שלנו היא ללכת קדימה על פי מה ששמענו או עשינו בעבר. במקרה שלנו זה על פי "האם אני מספיק רזה כבר" ו"האם אני אוכלת אוכל מספיק בריא", וכן, היא מתבססת על מוסכמות החברה אליה אני שייכת, או רוצה להיות שייכת.

אך בואי נשקול עוד אפשרות: להיות מרוצה!

ואם יש מה לשנות אז בהחלט כן לפעול כדי להגיע למקום שאת מרוצה ובטוחה בו.

אך בראש וראשונה חשוב לפעול כדי להגיע למקום שאת יכולה לסמוך על כך שתשארי במקום הרצוי לך.

ואז כמובן תמשיכי ללמוד ולהתפתח, כדי להגיע כל פעם לנקודה הבאה שלך בדרך ולהיות מרוצה ממנה.

כך גם לא תצטרכי להמשיך להאבק ולעשות שוב ושוב מה שצריך כדי לרזות, כי גם בדרך למשקל הרצוי לך תהיי מרוצה – ואני מאמינה, שרק כך תוכלי גם להשאר במשקל ובגוף שנוח לך בבטחון ובשלווה.

מה שחשוב הוא, שאת הראשונה שתהיי מרוצה ממי שאת וממה שקורה איתך, עם גופך ובסביבתך.

אם מידת שלוות הנפש שלך, שביעות הרצון שלך ממה שכבר יש לך, והבטחון שלך בהם יהיו המדד להצלחתך - אזי גם משקלך ומידת גופך יתייצבו באופן טבעי ותוכלי להנות מגופך, מהאכילה שלך ומחיים שמספקים אותך.

חשבי על תחום אחר או על תקופה בחייך בהם היית או את כבר עכשיו שבעת רצון, איך זה מרגיש? האם זו לא ההרגשה הכי נפלאה שיש?

אני זוכרת את ההרגשה הזאת, הרגשת "המרוצות" שהיתה לי לגבי המשקל והאכילה שלי תוך כדי 20 השנים בהן סבלתי מהמשקל והאכילה שלי, אך לצערי הרגשה זו תמיד נמשכה רק לתקופות מסויימות וקצרות בלבד.

היום אני יודעת שזה אפשרי לשמר הרגשה זו, של בטחון ושלווה – גם בתחום של משקל יציב לתמיד ואכילה מתוך הקשבה, לפי צרכי הגוף, ולפי מה שטוב לו, בריא לו ומחזק אותו, כי אני סומכת על גופי "שיודע" תמיד יותר טוב ממני מה טוב ומה לא טוב לי, ואני בעיקר סומכת על עצמי שאפעל לטובתו.

אשמח מאד לקרוא את תגובתך.

ובהזדמנות זו אני רוצה להזמין אותך לשיחה בה תוכלי לשאול אותי כל שאלה שיש לך בנושאים:

שחרור או הפסקת האכילה הרגשית ואכילת היתר

איך לאכול מה שאוהבים ולהנות

איך מתחילים לרזות מהראש

איך משיגים משקל רצוי ויציב

חיזוק דימוי הגוף והדימוי העצמי

וכל נושא שעולה בדעתך

אני אענה בשיחה על כמה שאלות שאני יכולה ובחינם.

השיחה היא אינטרנטית, מול המחשב שלך בנוחות ביתך, והיא תתקיים ביום שני 20 ביוני בשעה 21.00.

אם יש לך מקרופון תוכלי גם לדבר איתי "בחי".

ההרשמה לשיחה מכאן: https://www1.gotomeeting.com/register/416080785

את השאלות אפשר כבר לשלוח למייל הפרטי שלי: Ofira@freedomfromfood.co.il

שלך,

אופירה