על "חופש" – מיוחד לחג החירות תשע"א

16/4/11

ההגדרה של "חופש" על פי מילון אבן שושן: חופש: חירות, דרור, שחרור זמני מעבודה או מחובה מסוימת.

להיות חופשי: בן-חורין, משוחרר, פטור מעול, פנוי מעבודה, שאינו נתון בלחץ חיצוני, תנועה חופשית, פטור ממס, מחובה מסויימת, בלתי תלוי באחרים, משוחרר מלחצים, רגוע.

בחירה חופשית: ההשקפה כי האדם עצמו קובע לו מרצונו החופשי ולפי בחירתו את דרכיו ומעשיו בחיים.

ההגדרה של "חופש" על פי ביירון קייטי: חופש זה תודעה שאוהבת את מה שיש

על פי "חופש מאוכל" - חופש יכול להתפרש כחופש מההתעסקות באוכל, במשקל ובגוף, שחרור מהמאבק - באוכל, במשקל, שחרור מהמאבק עם עצמי.

מסיעור מחשבות שערכתי בקורס חופש מאוכל לגבי השאלה "מהו חופש" עלו הדברים הבאים:

·         להתמסר לחוסר וודאות ולסמוך על זרימה חופשית

·         מפחיד

·         לעשות מה שבא לי – בלי שיגידו לי מה לעשות

·         מקום שאני מרשה לעצמי להיות אני

·         לא חושבת כל הזמן

·         לא להתחשב בכולם כל הזמן, חופש ממחויבויות לאנשים אחרים

·         לא להיות חייב לעשות דברים

·         קלילות והנאה

·         חסר דאגות

·         כייף, שמחה, הרגשה טובה

·         להיות שלם עם עצמך

·         חופשי להחליט לבד, אתה המחליט

·         לצאת מהכלא של ההתניות, האינדוקטרינציה

·         להיות מאושר עם מה שיש לך

·         לזרום עם מנגנון הרעב ושובע, עם מה שהגוף אומר לך

·         כל אוכל הוא "מותר", הוא לא "אסור"

·         לסמוך על הגוף ולזרום איתו, הוא יודע מה נכון לו

·         לוותר על השליטה עם קלילות והנאה

·         לשכוח מהאוכל

·         חופש ממה שאני חושבת שאחרים חושבים

·         שחרור מכל המגבלות

·         חופש הוא פנימי, לא קשור בסביבה

·         הרגשה סובייקטיבית

·         להיות טהור מהשפעות ופניות חיצוניות, ולהיות אמיץ מספיק לקחת אחריות למה שאדם רוצה

·         חופש בא עם מחויבות לחופש

·         עושה מה שבא לי

·         כל רגע הוא בחירה וצריך לדעת מה אתה באמת רוצה

·         לא חושבים על אוכל כשלא רעבים ולא רוצים אותו

ואז לשאלתי: "מה יוצר חופש" עלו הדברים הבאים:

·         שחרור מהציפיות וההגדרות של הסביבה וההשוואה שלי איתם

·         לא להיות עסוקה במחשבה איך המצב צריך להיות

·         לדעת שאני יכולה, ההרגשה שאפשר

·         מרגישה שכל האופציות פתוחות ומספיק קשובה לדעת מה אני רוצה

·         פשוט להיות

*******************************

אני רוצה לעודד אותך לתת לעצמך חופש ככל שתוכלי.

אחרי הכל, להיות חופשיה זה משהו שבא מבפנים, למרות שבדרך כלל נרצה לכך אישור מבחוץ. אך גם אם אקבל את החופש מהאחר, האם אתן לעצמי את החופש – לעשות, להיות?

אם אתן לעצמי את הרשות לאכול, אוכל לתת לעצמי את הרשות לא לאכול? כן, בהחלט!

אם אתן לעצמי חופש, אוכל להיות בחופש, לחוות אותו, לקחת אחריות עליו.

ואגב, להיות בחופשה לא מבטיח את החוויה של להיות בחופש.

אך בחג הזה אני מאחלת לכל אחת ואחד להיות קצת יותר חופשיים,
חופשיים מביקורת עצמית, חופשיים לאכול מה וכמה שעושה לכם טוב,
חופשיים לפנות לעצמכם זמן, חופשיים לחוות את תחושת החופש.

אהבתי את הציטוט שסיון הביאה:

"ברגע שעבד מאמין כי לא ימשיך להיות עבד, כבליו נושרים.
הוא משחרר את עצמו ומורה את הדרך לאחרים. 
חירות ועבדות הם מצבים נפשיים"

                                                                     מהטמה גנדי

*********************

ולסיום, אני מוסיפה כאן משהו שליהיא לפיד כתבה -  קיבלתי את זה למייל שלי וחשבתי שזה ממש מתאים לנו בדיוק עכשיו.

מגילת החירות הפרטית שלי:

הריני מוותרת בזאת על המאבק הסיזיפי, חסר התועלת, מורט העצבים,

של שאיפה לבית מצוחצח ומבריק בכל רגע נתון,

למקרה שמישהו יבוא.

כי זה לא מצליח לי.

מעכשיו אני אסדר רק לקראת בוא האורחים.

לא דקה קודם. כי מחיר העבדות כבד מדי.

ואל תבואו בלי לצלצל, כי אני לא אפתח.

הריני מוותרת בזאת על המרוץ המשעבד

של להיות מתוקתקת לפי צו האופנה האחרונה.

צר, רחב, גבוה, נמוך, עד הברך, אחרי הברך. התייאשתי. בעיקר אחרי כמה
פעמים שכל כך התאמצתי, שבסוף נראיתי כמו בדיחה.

זהו, אני משתחררת. אני לובשת מעכשיו רק מה שמחמיא לי.

מצידי שירעבו המעצבים.

הריני מוותרת בזאת על כל הנעליים הלא נוחות.

זהו, חברות יקרות מאוד שלי,

אנחנו נפרדות. אני יורדת.

אני חוזרת לגובה נורמלי, לאפשרות לרוץ אם אני מאחרת,

לרקוד אם אני מאושרת, ולהסתובב לעשות סידורים בנחת,

בלי לחלום על לחזור כבר הביתה ולהוריד אתכן מעלי.

הריני מוותרת בזאת על החלום של בטן שטוחה כמו מראה,

וירכיים רזות כמו זוג קביים.

זה לא יקרה. אני אחטא באכילת יותר מדי מתוק מדי פעם,

באכילת המבורגר בשעה מאוחרת מדי,

ולעיתים גם אקנח עם צ`יפס. אחר כך אני אלך למכון כושר,

זה עונש שאני מוכנה לקבל,

אבל אני לא אתייסר עד עמקי נשמתי.

כי אף קמפיין לא מחכה לי, ואף רוברטו לא יצעק עלי,

ובעיקר כי מותר לי. גדלתי.

הריני מוותרת בזאת על זה שכולם יחשבו שאני נפלאה.

כי אני לא. אני בסדר, די נחמדה, מוכנה לעזור,

אבל עד גבול מסוים. וכשאני חוצה את הגבול הזה,

ומשתדלת יותר מדי, ונותנת יותר מדי,

אני בסוף מתרגזת.

מתרגזת לגלות שמקבלים את זה כמובן מאליו.

ואז אני ממש מגעילה. חבל. מעכשיו אני נותנת רק כמה שבא לי.

הריני מוותרת בזאת על היותי זמינה בכל רגע,

לכל מצוקה ולכל שיחת נפש,

בעיקר כי אתם אף פעם לא שואלים אם אני יכולה לדבר עכשיו.

מעכשיו אני מסננת. תשאירו הודעה.

מבטיחה לחזור. וזה לא אישי, אני פשוט לא יכולה לדבר עכשיו.

ואני אקבל את זה שתעשו לי בדיוק אותו דבר.

הריני מוותרת בזאת לעצמי על היותי אם השנה.

כי גם את זה אני לא מצליחה לעשות.

תמיד יהיו אמהות שיש להן יותר מרץ להרפתקאות,

שהן יותר סבלניות, יותר מעורבות,

יותר מבינות, שיודעות יותר להציב גבולות, שיותר מפנקות,

ושהן בכלל יותר מוצלחות. אבל אף אחת, ילדי היקרים,

לא תאהב אתכם כמוני, וכשצריך,

אני אוריד את הירח בשבילכם גם באמצע היום.

אבל אני לא יכולה לעשות את זה כל רגע וכל דקה. סליחה.

הריני מוותרת בזאת לעצמי על הייסורים.

הייסורים שבאים בעקבות זה שאני לא מצליחה

להיות כל הזמן מצוינת ומצטיינת,

מתוקתקת ומסודרת, מדייקת ומחייכת כל הזמן.

כי אני בין כה לא מצליחה להיות כזאת.

אני סתם נקרעת, ובסוף אני נורא עצבנית וכעוסה,

בעיקר על עצמי.

נראה לי שאם אשתדל קצת פחות יצליח לי הרבה יותר,

וכולם ירוויחו. ובעיקר אני.

תחי החירות.

כבר יותר טוב לי.

חמישה דברים שזכותנו להגיד :

1. לא מסתדר לי.

2. לא מצליח לי.

3. לא בא לי .

4. לא מתחשק לי.

5. לא.


המלצתי: להדפיס לתלות על דלת המקרר  ולשנן יום-יום....!!!!!

אשמח לתגובותיכם, לקרוא "מה זה חופש" בשבילכם, או כל דבר שתרצו להוסיף כאן.

לחופש שלך,

אופירה